×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
בראשית כ״אתנ״ך
א֣
אָ
(א)  וַֽיהֹוָ֛הי⁠־⁠הֹוָ֛הא פָּקַ֥ד אֶת⁠־שָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֣ר אָמָ֑ר וַיַּ֧עַשׂ יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה לְשָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ (ב) וַתַּ֩הַר֩ וַתֵּ֨לֶד שָׂרָ֧ה לְאַבְרָהָ֛ם בֵּ֖ן לִזְקֻנָ֑יו לַמּוֹעֵ֕ד אֲשֶׁר⁠־דִּבֶּ֥ר אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃ (ג) וַיִּקְרָ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶֽת⁠־שֶׁם⁠־בְּנ֧וֹ הַנּֽוֹלַד⁠־ל֛וֹ אֲשֶׁר⁠־יָלְדָה⁠־לּ֥וֹ שָׂרָ֖ה יִצְחָֽק׃ (ד) וַיָּ֤מׇל אַבְרָהָם֙ אֶת⁠־יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ בֶּן⁠־שְׁמֹנַ֖ת יָמִ֑ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃ (ה) {חמישי} וְאַבְרָהָ֖ם בֶּן⁠־מְאַ֣ת שָׁנָ֑ה בְּהִוָּ֣לֶד ל֔וֹ אֵ֖ת יִצְחָ֥ק בְּנֽוֹ׃ (ו) וַתֹּ֣אמֶר שָׂרָ֔ה צְחֹ֕ק עָ֥שָׂה לִ֖י אֱלֹהִ֑ים כׇּל⁠־הַשֹּׁמֵ֖עַ יִֽצְחַק⁠־לִֽי׃ (ז) וַתֹּ֗אמֶר מִ֤י מִלֵּל֙ לְאַבְרָהָ֔ם הֵינִ֥יקָה בָנִ֖ים שָׂרָ֑ה כִּֽי⁠־יָלַ֥דְתִּי בֵ֖ן לִזְקֻנָֽיו׃ (ח) וַיִּגְדַּ֥ל הַיֶּ֖לֶד וַיִּגָּמַ֑ל וַיַּ֤עַשׂ אַבְרָהָם֙ מִשְׁתֶּ֣ה גָד֔וֹל בְּי֖וֹם הִגָּמֵ֥ל אֶת⁠־יִצְחָֽק׃ (ט) וַתֵּ֨רֶא שָׂרָ֜ה אֶֽת⁠־בֶּן⁠־הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית אֲשֶׁר⁠־יָלְדָ֥ה לְאַבְרָהָ֖ם מְצַחֵֽקב׃ (י) וַתֹּ֙אמֶר֙ לְאַבְרָהָ֔ם גָּרֵ֛שׁ הָאָמָ֥ה הַזֹּ֖את וְאֶת⁠־בְּנָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א יִירַשׁ֙ בֶּן⁠־הָאָמָ֣ה הַזֹּ֔את עִם⁠־בְּנִ֖י עִם⁠־יִצְחָֽק׃ (יא) וַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר מְאֹ֖ד בְּעֵינֵ֣י אַבְרָהָ֑ם עַ֖ל אוֹדֹ֥ת בְּנֽוֹ׃ (יב) וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים אֶל⁠־אַבְרָהָ֗ם אַל⁠־יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֙יךָ֙ עַל⁠־הַנַּ֣עַר וְעַל⁠־אֲמָתֶ֔ךָ כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֥ר אֵלֶ֛יךָ שָׂרָ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקֹלָ֑הּ כִּ֣י בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע׃ (יג) וְגַ֥ם אֶת⁠־בֶּן⁠־הָאָמָ֖ה לְג֣וֹי אֲשִׂימֶ֑נּוּ כִּ֥י זַרְעֲךָ֖ הֽוּא׃ (יד) וַיַּשְׁכֵּ֣ם אַבְרָהָ֣ם ׀ בַּבֹּ֡קֶר וַיִּֽקַּֽח⁠־לֶ֩חֶם֩ וְחֵ֨מַת מַ֜יִם וַיִּתֵּ֣ן אֶל⁠־הָ֠גָ֠ר שָׂ֧ם עַל⁠־שִׁכְמָ֛הּ וְאֶת⁠־הַיֶּ֖לֶד וַֽיְשַׁלְּחֶ֑הָ וַתֵּ֣לֶךְ וַתֵּ֔תַע בְּמִדְבַּ֖ר בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ (טו) וַיִּכְל֥וּ הַמַּ֖יִם מִן⁠־הַחֵ֑מֶתג וַתַּשְׁלֵ֣ךְ אֶת⁠־הַיֶּ֔לֶד תַּ֖חַת אַחַ֥ד הַשִּׂיחִֽם׃ (טז) וַתֵּ֩לֶךְ֩ וַתֵּ֨שֶׁב לָ֜הּ מִנֶּ֗גֶד הַרְחֵק֙ כִּמְטַחֲוֵ֣י קֶ֔שֶׁת כִּ֣י אָֽמְרָ֔הד אַל⁠־אֶרְאֶ֖ה בְּמ֣וֹת הַיָּ֑לֶד וַתֵּ֣שֶׁב מִנֶּ֔גֶד וַתִּשָּׂ֥א אֶת⁠־קֹלָ֖הּ וַתֵּֽבְךְּ׃ (יז) וַיִּשְׁמַ֣ע אֱלֹהִים֮ אֶת⁠־ק֣וֹל הַנַּ֒עַר֒ וַיִּקְרָא֩ מַלְאַ֨ךְ אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶל⁠־הָגָר֙ מִן⁠־הַשָּׁמַ֔יִם וַיֹּ֥אמֶר לָ֖הּ מַה⁠־לָּ֣ךְ הָגָ֑ר אַל⁠־תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי⁠־שָׁמַ֧ע אֱלֹהִ֛ים אֶל⁠־ק֥וֹל הַנַּ֖עַר בַּאֲשֶׁ֥ר הוּא⁠־שָֽׁם׃ (יח) ק֚וּמִי שְׂאִ֣י אֶת⁠־הַנַּ֔עַר וְהַחֲזִ֥יקִי אֶת⁠־יָדֵ֖ךְ בּ֑וֹ כִּֽי⁠־לְג֥וֹי גָּד֖וֹל אֲשִׂימֶֽנּוּ׃ (יט) וַיִּפְקַ֤ח אֱלֹהִים֙ אֶת⁠־עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא בְּאֵ֣ר מָ֑יִם וַתֵּ֜לֶךְ וַתְּמַלֵּ֤א אֶת⁠־הַחֵ֙מֶת֙ מַ֔יִם וַתַּ֖שְׁקְ אֶת⁠־הַנָּֽעַר׃ (כ) וַיְהִ֧י אֱלֹהִ֛ים אֶת⁠־הַנַּ֖עַר וַיִּגְדָּ֑ל וַיֵּ֙שֶׁב֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וַיְהִ֖י רֹבֶ֥ה קַשָּֽׁת׃ (כא) וַיֵּ֖שֶׁב בְּמִדְבַּ֣ר פָּארָ֑ן וַתִּֽקַּֽח⁠־ל֥וֹ אִמּ֛וֹ אִשָּׁ֖ה מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (כב) {ששי} וַֽיְהִי֙ה בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר⁠־צְבָא֔וֹ אֶל⁠־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר אֱלֹהִ֣ים עִמְּךָ֔ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר⁠־אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃ (כג) וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֨בְעָה לִּ֤י בֵֽאלֹהִים֙ הֵ֔נָּה אִם⁠־תִּשְׁקֹ֣ר לִ֔י וּלְנִינִ֖י וּלְנֶכְדִּ֑י כַּחֶ֜סֶד אֲשֶׁר⁠־עָשִׂ֤יתִי עִמְּךָ֙ תַּעֲשֶׂ֣ה עִמָּדִ֔י וְעִם⁠־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר⁠־גַּ֥רְתָּה בָּֽהּ׃ (כד) וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אָנֹכִ֖י אִשָּׁבֵֽעַ׃ (כה) וְהוֹכִ֥חַ אַבְרָהָ֖ם אֶת⁠־אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל⁠־אֹדוֹת֙ בְּאֵ֣ר הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֥ר גָּזְל֖וּ עַבְדֵ֥י אֲבִימֶֽלֶךְ׃ (כו) וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי מִ֥י עָשָׂ֖ה אֶת⁠־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְגַם⁠־אַתָּ֞ה לֹא⁠־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֗י וְגַ֧ם אָנֹכִ֛י לֹ֥א שָׁמַ֖עְתִּי בִּלְתִּ֥י הַיּֽוֹם׃ (כז) וַיִּקַּ֤ח אַבְרָהָם֙ צֹ֣אן וּבָקָ֔ר וַיִּתֵּ֖ן לַאֲבִימֶ֑לֶךְ וַיִּכְרְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃ (כח) וַיַּצֵּ֣ב אַבְרָהָ֗ם אֶת⁠־שֶׁ֛בַע כִּבְשֹׂ֥ת הַצֹּ֖אן לְבַדְּהֶֽן׃ (כט) וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל⁠־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה הֵ֗נָּה שֶׁ֤בַע כְּבָשֹׂת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר הִצַּ֖בְתָּ לְבַדָּֽנָה׃ (ל) וַיֹּ֕אמֶר כִּ֚י אֶת⁠־שֶׁ֣בַע כְּבָשֹׂ֔ת תִּקַּ֖ח מִיָּדִ֑י בַּעֲבוּר֙ תִּֽהְיֶה⁠־לִּ֣י לְעֵדָ֔ה כִּ֥י חָפַ֖רְתִּי אֶת⁠־הַבְּאֵ֥ר הַזֹּֽאת׃ (לא) עַל⁠־כֵּ֗ן קָרָ֛א לַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֛י שָׁ֥ם נִשְׁבְּע֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃ (לב) וַיִּכְרְת֥וּ בְרִ֖ית בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיָּ֣קׇם אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר⁠־צְבָא֔וֹ וַיָּשֻׁ֖בוּ אֶל⁠־אֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּֽים׃ (לג) וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא⁠־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה אֵ֥ל עוֹלָֽם׃ (לד) וַיָּ֧גׇר אַבְרָהָ֛ם בְּאֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּ֖ים יָמִ֥ים רַבִּֽים׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א וַֽיהֹוָ֛הי⁠־⁠הֹוָ֛ה ל=וַֽיהוָ֛הי⁠־⁠הוָ֛ה בגעיה ימנית
ב מְצַחֵֽק =א⁠(ס),ל <א⁠(ס)=מְצַחֶק סגול? אינו כן אלא צֵרי>
ג מִן⁠־הַחֵ֑מֶת =א⁠(ס),ל,ש,ש1?,ק3,ו <א⁠(ס)=הַחֶמֶת שש נקודות? אינו כן אלא החית בצֵרי> וכמו כן בתיגאן; מ"ש=<בס"א כתיבת יד החי"ת בסגול, וכן כתב רד"ק על זה בשרשים שהוא בשש נקודות, ויש ספרים בחמש עכ"ל>
ד אָֽמְרָ֔ה ל=אָֽמְרָ֔ה בגעיה ימנית
ה וַֽיְהִי֙ ל=וַֽיְהִי֙ בגעיה ימנית
E/ע
הערותNotes
(א) וי״י דכר ית שרה היכמא דאמר ליה ועבד י״י ניסא לשרה היכמא דמליל אברהם בצלותיה על אבימלך. (ב) ואתעברת וילידת שרה לאברהם בר דדמי ליה לסיבתוי לזימנא דמליל יתיה י״י. (ג) וקרא אברהם ית שום בריה דיתליד לי⁠{ה} דילידת ליה שרה יצחק. (ד) וגזר אברהם ית יצחק בריה בר תמנייא יומין כמה דפקיד יתיה י״י. (ה) ואברהם בר מאה שנין כד איתיליד ליה ית יצחק בריה. (ו) ואמרת שרה תימהא עבד לי י״י כל דשמע יתמה עלי. (ז) ואמרת מה מיהמין מבשרא דבשר לאברהם ואמר עתידה דתוניק בנין שרה ארום ילידת ליה ביר לאישון. (ח) ורבא טליא ואתחסין ועבד אברהם משתיא רבא ביומא דאחסין ית יצחק. (ט) וחמת שרה ית ברה דהגר מצריתא דילידת לאברהם מגחך לפולחנא נוכראה וגחין לה. (י) ואמרת לאברהם טרוד ית אמתא הדא וית בר⁠(א){ה} ארום לית אוושר למירות בר אמתא הדא עם ברי ויגח קרבא עם יצחק. (יא) ובאיש פיתגמא לחדא בעיני אברהם על עיסק ישמעאל בריה דיפלח לפולחנא נוכראה. (יב) ואמר י״י לאברהם לא יבאיש בעינך על טלייא דינפק מתרבותך ועל אמתך דאת מתרך כל דתימר לך שרה קביל מינה דנביאתא היא ארום ביצחק יתקרון לך בנין ודין בר אמתא לא מתיחס בתרך. (יג) ואוף ית בר אמתא לעם ליסטיס אשויניה ארום ברך הוא. (יד) ואקדים אברהם בצפרא ונסיב לחמא וקרווא דמיא ויהב להגר שוי על כיתפה וקשר לה במותנהא לאודועי דאמתא היא וית ריבא ופטרה בגיטא ואזלת וט⁠(כנ){ע}⁠ת מן ארחא למדברא דסמיך לבירא דשבע. (טו) והוו כיוון דמטו לפיתחא דמדברא אדכרו למטעי בתר פולחנא נוכראה ולקה ישמעאל באישא צמירתא ושתי כל מיא עד דישלימו כל מיא מן קרווהא ואתחריך ואיתקליש ביסריה וסוברתיה ואישתלהיאת וקר⁠(א){ת} לדחלתא דאיבה ולא ענה יתה ומן יד טלקת ית ריבא תחות חד מן אילנייא. (טז) ואזלת ויתיבת לה ליסטר חד וטלקת ית פולחנא נוכראה ארחיקית מן ברה כשיעור מיגד בקשתא ארום אמרת לית אנא יכלא למיחמי במותא דטליא ויתיבת מקביל ברה וארימת ית קלא ובכת. (יז) ושמיע קדם י״י ית קליה דטליא בגין זכותיה דאברהם וקרא מלאכא די״י להגר מן שמייא ואמר לה מה ליך הגר לא תיסתפין ארום שמיע קדם י״י ית קליה דטליא ולא דן יתיה לפום עובדוי בישיא דעתיד למיעבד אלהין בגין זכותיה דאברהם חס ע⁠(י)⁠לוי באתר דהוא תמן. (יח) אזדקפי טולי ית טליא ואתקיפי ית אידיך ביה ארום לעם רב אשויניה. (יט) וגלי י״י ית עינהא ואיתגלי לה בירא דמיא ואזלת ומלת ית קרווה מיא ואשקיית ית טליא. (כ) והוה מימרא די״י בסעדיה דטליא ורבא ויתיב במדברא והוה יליף רבי קשוותא. (כא) ויתיב במדברא דפארן ונסיב איתא ית עדישא ותרכה ונסיבת ליה אימיה ית פטימא אתתא מארעא דמצרים. (כב) והוה בעידנא ההיא ואמר אבימלך ופיכל רב חיליה לאברהם למימר מימרא די״י בסעדך בכל מה דאנת עביד. (כג) וכדון קיים לי במימרא די״י הכא אין תשקר בי ובברי ובביר בירי כטיבותא דיעבדית עימך תעביד עימי ועם ארעא דדרתא בה. (כד) ואמר אברהם אנא אקיים. (כה) ואתווכח אברהם עם אבימלך על עיסק בירא דמיא דאנסו ליה עבדי אבימלך. (כו) ואמר אבימלך לא ידענא מן הוא דעבד ית פיתגמא הדין ואוף אנת לא תנית לי ואוף אנא לא שמענא מן חורנין אלהן יומא דין מינך. (כז) ודבר אברהם עאן ותורין ויהב לאבימלך וגזרו תריהום קים. (כח) ואקם אברהם ית שבע חורפן בלחודיהן ואפרישינון מן תורי. (כט) ואמר אבימלך לאברהם מה הינון שבע חורפן האילן דאקימתא בלחודיה⁠(ו)⁠ן. (ל) ואמר ארום ית שבע חורפן תקבל מן ידי מן בגלל דתיהווי לי לסהדו ארום חפירית ית בירא הדא. (לא) בגין {כן} קרא לבירא ההוא בירא דשבע חורפן ארום תמן קיימי תריהון. (לב) וגזרו קיים בבירא דשבע חורפן וקם אבימלך ופיכל רב חיליה ותבו לארע פלישתאי. (לג) ואנציב פרדיסא בבירא דשבע חורפן ואתקין בגויה מיכלא ומשקיא לעבוריא ולתאוביא והוה מכריז עליהון תמן אודו והימינו בשם מימרא די״י אלקא עלמא.
This edition utilizes the text provided by the Comprehensive Aramaic Lexicon (CAL) project of the Hebrew Union College - Jewish Institute of Religion, which is based on E. Clarke et al., Pseudo-Jonathan to the Pentateuch: Text and Concordance (Ktav, 1984), with variants from the editio princeps as given in the Madrid Polyglot. The Clarke text is not a completely accurate transcription of the British Library manuscript, and it is being gradually corrected by the CAL project. Readers are urged to email corrections when errors are discovered.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144